מהו בעצם השיעור שלי – להיות מי שאני, כמה שזה נראה פשוט ככה זה קשה.
מי מצווה עלינו להיות...תמיד בסדר, גיבור, מצליח, מסודר, למי התחילו לצלצל הפעמונים שאולי זה לא בדיוק כך, ראשית עלי להתיידד עם עצמי, עם המצבים השונים שפורצים לתוך חיי ללא שאלה, להיזהר לא ליפול להשלכות שאנו רגילים ועושים מתוך ניסיון העבר שלנו, כמה קשה לנו לקבל את המצב הקיים ואת עצמנו בתוכו, איפה בדיוק "הספר" הזה שבו כתובים כל ה בסדר והלא בסדר, ה איך והמה, של מי הקול שמודיע לי שאני לא בסדר, הוא בטח לא מחוץ לי, ממי אני זקוק לפתק, לאישור על עצם קיומי ו"חולשותיי", זו התדמית הרופפת שלנו בעיני עצמנו, שם נמצא את המטמון, את המקום שבו אנו לא שלמים עדיין עם מי שאנחנו עכשיו, נכון שיש מקום לשיפור והרבה, אבל קודם כל יש לקבל, לחמול ולאהוב את המקום הזה שבתוכנו, להסכים להיות בו בכל הרמות, שם גם עולה שאלת המוסר וזה רגע טוב לבדוק האם המוסר שלנו מזויף או אמיתי.
מה קורה לי שאני חושב שאני לא כמו כולם, דורש ממני להיות אני עצמי, להיות במגע עם המקום הייחודי שאני, זה לפעמים קשה לא לנוע עם כל ההמון, דורש להיות "אני", זהו פחד גדול לקחת כזו אחריות על מה שיבוא, ההמון מטשטש את הזהות העצמית בעיקר בחלקים הפחות אהודים עלינו ולכן זה לפעמים נראה נכון ונעים כמו שמיכה עבה בחורף, זהו פספוס אדיר לבטל את הייחודיות שבנו, לוותר על הזכות לזרוח כל בוקר מחדש מול החשש שההמון יצביע עלי כשונה, נפרד, אחר. לכול אחד יש את טביעת האור שלו, לא יכול כול החושך לכבות, גורם לנו לעימות פנימי, לתסכול ואפילו מחלה בסופו של יום.
תן לאור הפנימי להפציע, לזרוח, זה הזמן להתגבר על הפחד ולחיות את חיי במלואם, בבית במשפחה בעבודה ביחסים, בכול מקום בו כף רגלך תדרוך. אור זה ניתן לנו ברגע לידתנו ונועד להתעצם לאורך החיים ולהאיר את הדרך בה אני פוסע, את דרכם של אחרים והם עבורי.
האור של היום הוא לא יהיה האור של מחר, האור של מחר לא יהיה האור של מחרתיים, כל יום הוא יום חדש, התחלה חדשה, נצנוץ הנדלק להאיר, לא לתת ליום הקודם להאפיל על היום החדש, היום זהו יום מיוחד במינו, לא היה ולא יהיה כמו לעולם, לתת לתחושה הנוכחית להתפשט בתוכנו, להפעיל את הקליטה העמוקה ולקבל את הידע הנכון להירגע, עכשיו אני מגיע, עכשיו אני נפרד, זה הרגע בו ניתן לעשות שינוי, לבדוק מהיכן אני פועל ואיך.
אנחנו קולטים בסובייקטיביות את העולם, לצורך זה יש לפתח את שלל החושים שזכינו בהם ולשבור את קונספירציית התבניות שבהן אנו מפרשים את העולם, חשבון הנפש צריך להיות היכן אנו מגבילים את עצמנו ומונעים את השינוי המתמיד להיות.
העולם אינו עומד מלכת הוא בזרימה מתמדת, הבחירה בידינו, כמו שטף המחשבות, גם אנחנו יכולים לנוע במימד הנוכחי ובמימדים אחרים הנגישים עבורנו ויכולים להעצים את עצמנו במימד הנוכחי, נזכה ליצירתיות יתר והבנה מעמיקה על מהות החיים ותפקידנו עלי אדמות. ולמרות הכול, עדיין רב הנסתר על הגלוי.
מסרה סוניה רשם נמרוד
נמרוד שמואל בן איש מטפל ומנהל בדרך האור, הקים יחד עם עוד חברים מברעם את "דרך האור", שהינו בית להכרה עצמית והתוודעות עם עולם הרוח, מאחוריו שנים של טיפול בשיטות משלימות שונות, תוך התמקדות בקשר גוף נפש רוח וחיפוש אחר דרכים מיטביות לריפוי וצמיחה רוחנית, קריאה מהנה.
